לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי (ויב"ק 1)

 

כ 20% מן היולדות עוברות ניתוח קיסרי.

חלק מן הניתוחים מתוכנן מראש ומבוצע בהתוויות רפואיות מסויימות, חלק מן היולדות עוברות את הניתוח בשלבים מוקדמים של הלידה או  במהלכה, ולעיתים הניתוח מבוצע ממש בשלבי לידה מתקדמים.

הסיכוי (המקובל במרכזים הרפואיים) ללדת נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי הינו כ 50-60%, והסיכוי ללידה נרתיקית אחר שני ניתוחים קיסריים אפסי.

 

סיבה שכיחה למצב בו יולדת, לאחר ניתוח קיסרי, מגיעה לניתוח קיסרי חוזר, קשורה לאופן בו מאפשרים/לא מאפשרים את הלידה. בניסיון ללידה נרתיקית, קיימת, לרוב, דרישה לניטור רציף – דבר המחייב ריתוק למיטה . קיימת התווית נגד יחסית מביצוע זירוז ביולדת לאחר ניתוח קיסרי – כך, במצבים בהם מתבקש זירוז, תהיה העדפה לנתח את היולדת.

רוב היולדות, במיוחד לאחר שעברו ניתוח קיסרי בעברן, מאושפזות או שוהות בחדר הלידה כבר בשלב הלטנטי וחלקן מקבלות אפידורל בשלבים מוקדמים מידי של הלידה. עובדה, העלולה להשפיע על התקדמות הלידה ולעכבה.

 

למרות, רמת הסיכון הנמוכה (הסיכון לקרע בצלקת במהלך לידה קטן מחצי אחוז), חלק לא מבוטל מהיולדות במצב זה יטופלו,

כאמור, באופן זהיר.

הנסיבות בהן בוצע הניתוח הקודם, עלולות להשפיע על שיקול הדעת של הצוות  המטפל בחדר הלידה ולהשליך, לעיתים באורח שלילי, על הסיכוי שינתן, להצליח ללדת בלידה רגילה. במיוחד כאשר הנסיבות שהביאו לניתוח בלידה הקודמת, חוזרות על עצמן.

 

ככלל, מתן אפידורל בשלבים מוקדמים ופקיעת מים מוקדמת- כל אלה מובילים  לתוצאות פחות טובות ולשיעור ניתוחים גבוה.