מים ככלי טיפולי

​

מים הינם אמצעי טיפול בתהליכי הלידה מזה אלפי שנים.
השימוש במים ככלי טיפולי מופיע בתרבות המצרית הקדומה, היוונית,  העברית, וכן בקרב השבטים באפריקה, והמאורים בניו זילנד .
בימי הביניים, נבנו בריכות ריפוי באירופה בסמיכות למעיינות חמים, וגם האינדיאנים (בשנים 1600-1700) בנו בריכות כאלה.

בסיפרו "We Are All Water Babies" ,כותב ד'ר מישל אודנט שהמים מביאים להרמוניה בין שני חלקי המוח.
לטענתו, המוח הפרימיטיבי – הוא גזע המוח- משחרר הורמונים שחיוניים להתקדמות הלידה.  

לעומתו,  הניאוקורטקס - הוא המוח המפותח- עלול לעכב את הפרשת אותם הורמונים במידה וקיים מצב של מתח אצל היולדת.
המים משמשים כגורם מרגיע ומסייעים ליולדת להגיע למצב תודעתי אחר, רגוע , בועתי, המסייע בקידום הלידה.

השימוש במים בשלבי הלידה שונה. 

שלב הראשון של הלידה הפעילה
 

החל מ 4 סמ' ועד פתיחה גמורה של 10 סמ'- מתאפיין בצירים תכופים וכואבים.

בשלב זה, רוב היולדות מבקשות להיות בתנועה במהלך הציר או בישיבה אקטיבית (על כדור פיזיו) וכו'.

בג'הארה דולה קיימת בריכת צירים,שהינה כלי מרכזי ומועדף בקרב היולדות במרכז הלידה- בריכה עמוקה ורחבה,

המאפשרת עמידה נוחה, תמיכה, הליכה ותנועה בלתי מוגבלת, בטמפרטורה של 35 מעלות – המסייעת בשיכוך הכאב.
ניתן לראות קיצור משמעותי של השלב הראשון ביולדות בלידה ראשונה (עד 40% ).
 

1. תחושת הציפה (ירידה בהשפעת כוח הכבידה) וחוסר המשקל, ותמיכת המים  בגוף – מקלים על הכאב ומאפשרים תנועתיות ותנוחות, 
   הניתנות  להשגה רק בבריכה, תוך הורדת העומס מהרגליים ואין סוף אפשרויות למנוחה בין הצירים 
   (כל זאת בשימוש בטכניקות מים – דוגמת הג'הארה ובאביזרים שונים, בסיוע בן הזוג או הדולה).

2. תחושת המגע של המים על העור, מסייעים בהפרשת הורמון האוקסיטוצין, הורמון שמקדם את הלידה.

3. חום המים מקל על הכאב ועוזר לתחושת רגיעה (מדכא את מערכת העצבים הסימפתטית).

4. תחושת היולדת שהיא "מכוסה", מסייע לתחושה האינטימית והבטוחה.

5. במים מתאפשר לתת סיוע במגע קרוב ביותר, עוטף ותומך, השונה בתכלית מהמגע ה"יבש".

6. צלילה במים מסדירה נשימה, ומסייעת להשיג מצב מדיטטיבי ומרפה. 

7. במים, קל יותר לבצע בדיקה וגינאלית בשכיבה על הגב, עם תמיכה, כשהמיילד נמצא על דופן הבריכה. 
   השכיבה על הגב במים שונה בתכלית משכיבה ביבשה (בגלל תכונות הציפה וירידה בהשפעת כוח הכבידה) – 
   ליולדת נוח יותר ופחות כואב (כמובן שאת בדיקת דופק העובר, ניתן לבצע גם במים עם דופלר עמיד למים).
   
   בנוסף, אורות עמומים, ריחות נעימים ומוזיקה שקטה, מסייעים גם כן להרגעת היולדת ולקידום הלידה. 
   על כן, בריכת הצירים הינה כלי מרכזי ומועדף בקרב היולדות בג'הארה דולה.

שלב שני של הלידה- הוא שלב יציאת התינוק

את השלב השני של הלידה, (שלב יציאת התינוק) ניתן לבצע בתוך בריכת לידה.
הסביבה התוך רחמית הינה סביבה מימית, ריאות העובר מלאות נוזל. ואספקת החמצן מגיעה דרך הדם בחבל הטבור,

המחבר את העובר אל השלייה.

בשלייה מתבצע חילוף  גזים (חימצון דם העובר), כך שהשלייה מתפקדת כיחידת הנשימה של העובר.
בשלבי הלידה עצמה, מצב זה אינו משתנה, עד ליציאה הפיזית של ראש התינוק לאוויר העולם. 
המגע עם האוויר מעורר את רפלקס השאיפה של אוויר לתוך ריאותיו. כניסת אוויר לבועיות הריאה מתרחשת במקביל לספיגה מהירה של הנוזלים, לכלי הדם שבריאות, ומאפשרת נשימות ראשונות עצמוניות של התינוק, ותחילת תפקוד הריאות כאיבר נשימה פעיל.

מספר דקות אחרי הלידה פוסקת זרימת הדם בחבל הטבור. 

בלידה המתרחשת מתחת למים, יציאת התינוק לאויר נדחית במספר שניות (כ 10 –20 שניות), 
ריאות התינוק עדיין מלאות נוזלים, התינוק אינו שואף לריאותיו וכך פוחת הסיכון (הקיים בלידה רגילה) לשאיפת מקוניום והפרשות אחרות.
בבריכת הלידה הפרשות אלו נמהלות במי הבריכה והלידה נצפית כנקייה יותר.
התינוק בשהותו מתחת למים, ממשיך לקבל אספקת חמצן דרך חבל הטבור, עד להוצאתו מהמים כעבור מספר שניות.
מרגע זה ואילך, התהליך זהה למתרחש בלידה רגילה מחוץ למים.

ניתן ללדת במים באמבטיה, בבריכת ילדים מתנפחת או בבריכת לידה ייעודית. 
בג'הארה דולה נבנתה בריכת לידה באופן שמאפשר לידת מים בטוחה.
הבריכה עמוקה דייה, בעלת דפנות קשיחות ומערכת סינון וחימום. בריכה זו מכילה מים טריים, ללא כלור ובטמפרטורה של 35.5 –36 מעלות (קרוב לטמפ' הגוף).

השהייה במים בשני השלבים המוזכרים, גורמת לריכוך טבעי של רקמת הפרינאום ומפחיתה סיכון לקרעים במהלך הלידה.
תינוקות שנולדים במים מתאפיינים בכך, שלרוב, הם ממשיכים לישון, וכמעט ולא שמים לב שיצאו מרחם אמם לחיים.  
לסיכום, השהייה במים לאורך הצירים והלידה (לידה טבעית פעילה), הינה בעלת יתרונות מוכחים לאם ולתינוק.
מסמך עמדה של משרד הבריאות מיוני 2007, מאפשר קבלת לידות מים בבתי חולים בישראל.