|
חדשות ועדכונים |
|
|
|
|
הלידה של מור
"כמו אל ים נזרום, נזרום נבקש עד שנגיע וניגע אל החלום"
שלום חנוך
הסיפור שלי מתחיל ונגמר בחלום. לידה טבעית. מחוברת לגוף...שמנים...אורות
מעומעמים...מוסיקה שקטה...דולה שמעסה ותומכת...תינוק רך על הגוף...יניקה
ראשונה... אם. עשיתי הכל כדי להוציא את התמונה הזאת לפועל לפני חמש וחצי
שנים. בתקופת ההיריון טופלתי בשיאצו, קראתי, גם כשהעובר לא התהפך, לא
הרפיתי ניסינו דיקור, עשינו מוקסות אחר כך היפוך חיצוני, סגרנו עם דולה
וחיכינו לרגע.
סיפור כניסתו של אור לחיינו
סיפור תחילה עצוב עם סוף הכי שמייח בעולם!!!!!!!!
נכנסתי להריון לאחר אובדן גדול ביותר. לאחר 9 חודשי הריון איבדתי את העובר ואין לי הרצון לספר על העצב והקושי שעברנו בעלי ואני.
בערב ראש השנה נסענו בעלי ואני לבצע מוניטור בגלל חוסר תחושת תנועות עובר. כשהגענו לבית חולים לניאדו, הנורא ביותר קרה. הבנו שאין דופק. שום מילה לא תסביר את עוצמת ההלם, העצב ,הכאב והבהלה. אבל מצד שני לעולם אני לא אשכח לצוות שהיה שם איתי וליווה אותי ללידה רגילה.
אני מדברת על צוות שקודם כל היו אנושיים ולא פחות מקצועיים.
הרופא בבית החולים היה ד''ר אילן הלוי. אני לא אשכח לו את דרך פעילותו. כאילו לחצתי על כפתור של שלט והוא עשה בדיוק את מה שהייתי זקוקה לו. הוא אפילו הוציא בהומור קיטור על בית החולים שגרם לי בזמן הנורא מכל לצחוק.
סיפור הלידה של טליה
היה ברור לי שהפעם זה יהיה אחרת, אני לא סומכת על צוות לא ידוע, אני אקבע מי יהיה איתי. הפעם זה יהיה כמו שאני מאמינה שצריך להיות, הפקתי לקחים. ידעתי שאני צריכה להשתחרר מהרגשות והחוויה של הלידה הקודמת ולעשות הכנה נפשית טובה. אחד הדברים שהפנמתי במהלך הלידה זה עד כמה הגוף קשור בנפש ועל אחת כמה וכמה תהליכים פיזיולוגים כמו לידה. בשבוע עשרים ומשהו התקשרתי לרוקסאן כבר מהמפגש הראשון היא היוותה קרקע נוחה ובטוחה שעזרה לי להרפות ובמהלך המפגשים הבנתי טוב יותר את הלידה הקודמת, חוויות מהעבר עלו ויחד איתה שחררתי הרפתי וריפאתי. באחד המפגשים רוקסאן הזכירה לי אפשרות של לידת בית. מיד עניתי לה שזה לא בשבילי שאני לא מרגישה מספיק בטוח וחוץ מזה הבית שלי לא מתאים. זמן מה אחר כך כששחיתי הבנתי- המים זה המקום הבטוח שלי. שיתפתי את ניר הוא אמר תתקשרי, עכשיו. אחרי המפגש עם טל ואילן היה ברור לנו שאנחנו הולכים ללדת בגהרה דולה הרגשתי בטוחה.
סיפור הלידה של עדינה
הסיפור מתחיל ברצון לעבור "תיקון" לאחר שני ניתוחים קיסריים. הניתוח הראשון
היה לפני 4.5 שנים ואפשר לקרוא לו הצלת חיים. בני המקסים נולד בשבוע ה-30
לאחר היפרדות שליה. הייתי מאושפזת יומיים בתל השומר בעקבות דימום. במהלך
היומיים היו לי עוד ארבעה דימומים עם קרישי דם גדולים מאוד, בעקבותיהם
הוחלט לנתחני.
סיפור הלידה של עמית (לנל'ק 1)
וואוו !! ילדתי ! ילדתי ! כן, אחרי ניתוח קיסרי ילדתי ! בניגוד לכל אנשי
ה"עדר" המצוי שהבליחו לעברי: "טוב אחרי קיסרי אחד, בודאי יהיה קיסרי
נוסף"...
סיפור הלידה של מרים
"אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו... אין אנחנו יכולים
להודות לך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו.. (מתוך תפילת נשמת כל חי).
בר"ח ניסן תשס"ט נולד בננו המתוק דוד בלידה טבעית ומדהימה לאחר שתי לידות
בניתוחים קיסריים. את התפילה הזו אמרתי בשמחת הברית, כי הרגשתי שאין לי
מילים להביע את התודה על החוויה לה זכיתי בלידה הזו, בעזרתם הנאמנה של
השליחים שהקב"ה שלח לי.
סיפור הלידה של קרן (לנל'ק1)
ההיסטוריה הלידתית שלי היא שלפני 4 שנים ילדתי בניתוח קיסרי
אלקטיבי -בת בריאה במשקל 4300
הרופאים אז- בבי"ח קפלן - הלחיצו אותי ואמרו שהיא גדולה
מידי ויכולה להתקע בתעלת הלידה ואז יהיה מסוכן לנתח באמצע הלידה ולכן המליצו לי פה אחד ללכת על ניתוח (הערכת
המשקל הייתה 4500-4600).
מיותר לציין כי
ההחלמה הנפשית והפיזית הייתה לי מאד קשה וארוכה יחסית (משהו כמו 4 חודשים עד
שחזרתי לעצמי), והפעם אמרתי - לא עוד קיסרי, אך לדאבוני הארכת המשקל הצביעה על כך
שגם הפעם מדובר בעובר גדול - מעל 4 קילו- ורוב הסיכויים שגם הפעם אלד בניתוח.
מבולבלת ואובדת עצות , החלטתי לחפש באינטרנט
איזשהו מידע שיאפשר לי ללדת בלידה רגילה ולא בניתוח קיסרי וכך הגעתי אל אילן - דרך האינטרנט, ולאחר שקראתי את סיפורי
הלידה המרגשים באתר החלטתי להתקשר ולנסות את מזלי. עוד באותו יום (היה זה יום שישי) נפגשתי עם אילן בהיותי בסוף שבוע 36 וכבר אז הרגשתי שיש לי על מי לסמוך, הוא לא ראה
שום סיבה מדוע איני יכולה ללדת תינוקות במשקלים מעל 4 קילו הרי "אני לא אישה קטנה ולא נמוכה" , הייתה
לי תחושה טובה, הוא לא הבטיח לי במאת האחוזים לידה רגילה אבל כן הבטיח לי שייעשה
את כל המאמצים שאכן זה יקרה ורק חס וחלילה אם יהיה צורך בהול - לא יהיה מנוס
מניתוח קיסרי. האמירה הזו נסכה בי ביטחון נוסף - שאני מסוגלת ללדת בלידה וגינלית -
הרי העובר נוצר בתוכי אז מדוע שלא יותאם למידותיי?
קסם של מסע (לנל'ק1)
חוויה מתקנת, כך קראנו
לזה, למה שייחלנו לעצמנו ללידה השנייה ממנה פחדנו כל כך.
סיפור הלידה של סיגלית (לנל'ק 2)
עוד בהריון הראשון (2003) פנטזתי על לידה וגינאלית ללא כל התערבות רפואית
(בלי זירוזים, אפידורל ושאר אלחושים והסחות דעת). בעיני רוחי ראיתי את
עצמי יולדת כמו אמזונה, מתחת לאיזה עץ ביער, מחוברת לכוחות שלי ושל
הבריאה. זו בעצם המשמעות של לידה מבחינתי – לאפשר לגוף שלי לפעול לפי
"התוכנית הגדולה", לאפשר לו להשלים את המעגל כולו, זה שהתחיל בהתעברות,
ממשיך בצירים ובלידה ועובר להנקה. רציתי ללדת, להרגיש את החוויה הזו,
להיות נוכחת פעילה בהבאת הילד שלי לעולם. רציתי את כל החבילה – לכאוב,
לשמוח על החיים החדשים, להניק את התינוק מיד כשייצא (לתוך תאורה רכה,
באווירה עוטפת ונעימה, יחד עם צח, בשקט), לאפשר לצח לחתוך את חבל הטבור.
נו, בקיצור רציתי לידה כמו בסיפורים. משהו חם, עוטף, שיעביר לילד שלי את
המסר "ברוך הבא לעולם שלנו. אבא ואני נעשה הכול כדי לרפד את הילדות שלך
ולעטוף אותך באהבה".
סיפור הלידה של מינה (לנל'ק 2)
ראשית היה זה חלום גדול שלי – להרגיש ולחוות את הלידה כדבר טבעי,כדרך חיים
– לעבוד,להרגיש את שלב הצירים והלידה ולקבל את התמורה- התינוק ותחושת
ההקלה שמגיעה לאחר הלידה (הוגינאלית,כמובן..), "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו
(ספר תהילים).
להרגיש אמא בריאה לאחר הלידה ולא כאובה וחולה כמו שהרגשתי לאחר הניתוחים,
וגם המחשבה על הרבה ילדים..אבל יותר מכל- הנס המרחף מעל ההתרחשות הטבעית
הזו,להרגיש את הכאב ולהיות שותפה למעשה בראשית!
סיפור הלידה של הדס (לנל'ק 2)
בס"ד
בתאריך
ז' שבט התשס"ט (1.2.09) נולד בננו משה אליקום בלידה ואגינאלית (לידת ואקום)
לאחר 2 ניתוחים קיסריים קודמים.
הרקע
לניתוחים הקודמים היה, בקצרה, פתיחה מלאה וראש שלא ירד. הרופאים פסקו שיש לי אגן
צר ולא אוכל ללדת ואגינאלית. אני סירבתי לקבל את פסיקתם, וטענתי שהתנהלות הלידות
עצמן לא אפשרה לי נסיון אמיתי ללדת
לידה בזרימה-לידתה של זהר
עבורי
עם הלידה של כל אחד משלושת ילדי אני מקבלת את ההזדמנות המדהימה להיוולד מחדש,
להתחבר לעוצמת הבריאה לגדול ולצמוח. עברתי 3 לידות כל אחת אחרת וכל אחת מסמנת
תחילתה של תקופה.
סיפור הלידה של זוהר והדס
כשחשבנו על לידה, היה לנו ברור שזה יהיה בבית חולים, עם אפידורל (מבחינת
הדס, אפילו בהרדמה מלאה). כאשר זוג חברים ספרו לנו על כוונתם ללדת בבית,
התגובה הראשונית שלנו הייתה "זה לא מסוכן? פעם ילדו בבית והרבה תינוקות
מתו". עם הזמן, ככל שביררנו יותר על לידה טבעית בכלל ולידת בית בפרט,
הגענו למסקנה שלא רק שלידת בית אינה מסוכנת יותר מלידה בבית חולים, אלא
שזאת הדרך העדיפה.
סיפור הלידה של קארו ועמית
החופשה שנדחתה עד לרגע האחרון או איך ליעם שחה אל תוך העולם
השבוע ה- 39, והחתולה שלנו בנופה בצירי לידה. עם הצירים הראשונים שלה,
המים שלי ירדו. זה היה מאוחר בלילה, וההתרגשות היתה גדולה, ציפינו להמון
חתלתולים ואח קטן לשיראל....
סיפור הלידה של שירי ואסף
סיפור לידה של אבא
יורדות הדמעות מעצמן
אתה יודע מראש שתתרגש. אתה יודע מראש שזה הולך להיות אחד הרגעים הכי מיוחדים של חייך, אם לא המיוחד בהם.
אתה הכי מוכן לרגע הזה שיכול להיות - היו לך לפחות 9 חודשים - ובכ"ז - כאשר אתה רואה כיצד חיים נבראים, חיים שאתה יצרת, שהם פה בזכותך, שנוצרו ממך ויהיו חלק מחייך, כל חייך - אתה נשבר.
אתה גבר חזק, מחוספס מבחוץ, לא תמיד מחצין רגשות, לא בכית מביה"ס היסודי, ובכ"ז - כשהאיש הקטן והוורוד יוצא מאשתך - אתה יודע שלא תוכל לעצור זאת ואתה גם לא רוצה לעצור זאת. לראשונה מזה שנים רבות, אתה מרגיש את הדמעות חונקות את גרונך ואתה מתחיל לבכות. כמו תינוק
birth story - Adi, Megan and Hillel
It was 9:30 pm and my waters had broken about 15 hours previously, when
the first contraction hit. We got out our bottle of Beyerskloof
Pinotage bought for the birth and sipped away on good wine while I sat
on my physio ball, breathing and timing the contractions at 15 minutes
apart! I managed to lie down and rest in my bed, with Adi )my husband)
timing the contractions while I slept for an hour.
סיפור הלידה של ניצן ובועז
ההחלטה הראשונה שהחלטתי לגבי הלידה הצפויה הייתה שאני רוצה שחברתי קרן
תלווה אותי בתור דולה. ידעתי שאני לא רוצה ללדת בבית חולים אבל ידעתי גם
שבועז מתנגד ללידת בית. כאשר שמעתי על הצימר של אילן החלטתי מיד שאני
חייבת לבדוק את האפשרות ללדת בקדימה. אני ובועז באנו ונפגשנו עם אילן וטלי
(הייתי אז 3 חודשים לפני הלידה) ומיד בסוף הפגישה היה לנו ברור שזה המקום
שבו אנחנו רוצים ללדת.
סיפור הלידה של רחל וקיקה
בית- זה השם שעולה בראשי, כשאני חושבת על אילן וטל.
תגים:
אילן הלוי,
דר אילן הלוי,
לידה,
לידה בבית,
לידה ביתית,
לידה במים,
לידה טבעית,
לידה טיבעית,
לידת בית,
סיפור לידה,
סיפורי לידה,
סיפור הלידה של עדי - לידה במים
צירים ראשונים היו בדיוק שבועיים לפני,
ב- 22.12.07 . שעתיים צירים כל 7-8 דקות בערך. ואז הם עברו. זה היה יום שבת. חזרה
גנרלית. אמא באה ודודות, הביאו אוכל, בילו איתנו, ראינו שהצירים לא חוזרים. ואז
התחלתי לחכות לך.
לידת בני אריאל בלידת מים
בתאריך 27/09/07 נולד בני השני - אריאל, בלידת מים, במרכז "ג'אהרה דולה"
בליווי צוות מקסים ומקצועי, בראשו של דר' אילן הלוי, ובעזרתן של טל מקורי
- מטפלת במים ונעמי ברקאי - דולה.
לידת מים - סיפור על לידה במים
יום א' 01.07.07 17:30 יש צירים כל רבע שעה, אני מרגישה שזה זה הפעם,
תגים:
אילן הלוי,
דר אילן הלוי,
לידה,
לידה במים,
לידה טבעית,
לידה טיבעית,
לידת בית,
לידת מים,
סיפור לידה,
סיפורי לידה,
|