ראשית היה זה חלום גדול שלי – להרגיש ולחוות את הלידה כדבר טבעי,כדרך חיים
– לעבוד,להרגיש את שלב הצירים והלידה ולקבל את התמורה- התינוק ותחושת
ההקלה שמגיעה לאחר הלידה (הוגינאלית,כמובן..), "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו
(ספר תהילים).
להרגיש אמא בריאה לאחר הלידה ולא כאובה וחולה כמו שהרגשתי לאחר הניתוחים,
וגם המחשבה על הרבה ילדים..אבל יותר מכל- הנס המרחף מעל ההתרחשות הטבעית
הזו,להרגיש את הכאב ולהיות שותפה למעשה בראשית!
לידה זו החלה בשבוע 38+5 עם צירים,לא כואבים כל 10 דקות,שנמשכו מ'ס שעות,בגלל שהיו לי בשבועות שקדמו ללידה צירים כאלו,שפסקו לאחר כשעתיים, לא ייחסתי לכך חשיבות.. בסביבות 1:00 בלילה כששמתי לב שכבר כמה שעות זה לא מפסיק, התקשרתי לטלי ואילן והודעתי להם על כך,ובהמלצת אילן חזרתי לישון(!!) עד 5:00 ,אז ירדו לי המים (זה היה כייף ,כי ידעתי שהינה,סוף סוף ,אני כבר ממש לקראת הלידה).הצירים לא נעשו צפופים יותר ולכן רק ב 6:45 יצאנו לביה'ח. במשך שעת הנסיעה,נעשו הצירים צפופים יותר,עד כדי כך שלא היה לי זמן רב למנוחה בין הצירים – כל 3 דקות ציר ארוך של דקה..אבל נשמתי בכל ציר וזה מאד הקל עלי,בכל ציר וציר חשבתי על כמה צירים טובים ומקדמים אותי לקראת החשוב מכל-ילדי! בכל אופן הייתי מאד רגועה כיוון ,שבשונה משאר הלידות,הפעם ידעתי את מי אני עתידה לפגוש בביה'ח – את טלי ואילן,וזה עזר לי מאד להתמקד (מאד) בפן החיובי של הלידה ונראה לי שזה עזר לפתיחה- הגעתי לביה'ח עם פתיחה של 7 ס'מ ולשמחתי לא היה גבול! ידעתי שאם אני כבר פה הכול יהיה טוב ומיד טלי וקסם (הדולות המקסימות) החלו בעבודתם- העיסויים בגב התחתון ובכתפיים,עיסויים קלים בבטן,תזכורת לנשימות נכונות והקולות הנמוכים,התנועתיות הרבה והישיבה על כדור הפיזיו,הקלו עלי ונתנו לי תחושה חיובית לכאבים.
כעבור שעה וחצי הייתי עם פתיחה מלאה וב3 צירי לחץ ולחיצות, כשאני נתמכת בדולות, יצא לאוויר העולם בני השלישי – בלידה ר-ג-י-ל-ה!!!
לא להאמין,קבלתי אותו ישר לבין זרועותיי האוהבות וכ'כ, אבל כ'כ התרגשתי שלשמחתי לא היה גבול , הרגשתי הכרת תודה עצומה לאלוקים שנתן לי מתנה גדולה כ'כ: "ללדת רגיל" ולצוות המסור אילן,טלי וקסם ואחרון חביב לבעלי היקר..עד כדי כך הייתה גדולה החוויה, שכעבור יומיים ישבתי על כמה נפלא ללדת שוב.
תגובות (6)