|
חדשות ועדכונים |
|
|
|
|
סיפורי לידה
|
סיפור הלידה של נטע – בתנו החמודה שיצאה עם הטוסיק לפני הראש.
זה היה ההריון השלישי שלי ולא ציפיתי לבעיות מיוחדות מכיוון ששני הקודמים היו קלים וגם הלידות היו רגילות ומהירות יחסית. אבל מה – כבר בשבוע עשרים ושש הרופא שלי זרק לי ולבן זוגי כדרך אגב אחרי סקירה "בפעם הבאה שתבואו אנחנו רוצים לראות אותה כבר עם הראש למטה". בפגישתנו הבאה הרופא בישר לנו שהכל בסדר ומתאים לגיל ההריון, אבל בתנו עדיין יושבת לה בנחת על התחת ולכן הוא רואה שתי אופציות שעומדות בפניי – ניסיון היפוך חיצוני או ניתוח קיסרי, כי לא מיילדים לידות עכוז כבר עשר שנים ואף אחד לא ייתן לי ללדת ככה.
|
|
המשך...
|
|
|
שבוע 25 סקירה שנייה, הפיצקית עם הראש למטה, הכל תקין, אין מאושרת ממני..
|
|
המשך...
|
|
|
הפעם החלטתי לכתוב את סיפור הלידה שלי לפני שתעבור לה שנה וחצי ואני אהיה
נגיד,רגע לפני הלידה הבאה.אלא, כעבור שלושה ימים כשהכל עוד טרי
ופועם-"ליטרלי".
|
|
המשך...
|
|
יומיים לאחר הלידה, מצאתי את עצמי יושבת בבית עם מעין בידיים, הסתכלתי
סביבי וחוץ מהנוף של הים שאנחנו רואים מביתנו, בפעם הראשונה שמתי לב שכמעט
כל תמונה בבית מכילה אלמנטים של מים. גיל ואני תמיד נמשכנו למים, לרחש,
למגע, לריגוש שיש במים וזאת מיצינו דרך התחביב שלנו, צלילה. כשנכנסנו
להריון בפעם השנייה, מיד חשבתי איך אני מתקנת את החוויה של הלידה הראשונה
שהייתה מאד קשה לשהם ולנו? איך אני מגיעה ללדת עם ביטחון, עם תחושת השלוה
שתמיד דמיינתי לעצמי כשחשבתי על לידה. זו הרי חוויה עוצמתית שאין כמוה,
הגוף והנפש מתאחדים באופן האולטימטיבי בשביל לתת חיים. ידעתי שאני רוצה
הזדמנות לחוות את הלידה עם כל מה שזה אומר. אך איך עושים זאת כשהסביבה כבר
מתוכנתת לדאוג, להתערב, לא ממש לסמוך על האישה שתוכל "לעמוד בלידה
טבעית..."? כשהגעתי לאתר האינטרנט של ג'הרה דולה אשר שייך לד"ר אילן הלוי,
גינקולוג מומחה ואשתו טלי, הידרותרפיסטית ודולה, הבנתי שאפשר גם אחרת...
|
|
המשך...
|
|
היה ברור לי שהפעם זה יהיה אחרת, אני לא סומכת על צוות לא ידוע, אני אקבע מי יהיה איתי. הפעם זה יהיה כמו שאני מאמינה שצריך להיות, הפקתי לקחים. ידעתי שאני צריכה להשתחרר מהרגשות והחוויה של הלידה הקודמת ולעשות הכנה נפשית טובה. אחד הדברים שהפנמתי במהלך הלידה זה עד כמה הגוף קשור בנפש ועל אחת כמה וכמה תהליכים פיזיולוגים כמו לידה. בשבוע עשרים ומשהו התקשרתי לרוקסאן כבר מהמפגש הראשון היא היוותה קרקע נוחה ובטוחה שעזרה לי להרפות ובמהלך המפגשים הבנתי טוב יותר את הלידה הקודמת, חוויות מהעבר עלו ויחד איתה שחררתי הרפתי וריפאתי. באחד המפגשים רוקסאן הזכירה לי אפשרות של לידת בית. מיד עניתי לה שזה לא בשבילי שאני לא מרגישה מספיק בטוח וחוץ מזה הבית שלי לא מתאים. זמן מה אחר כך כששחיתי הבנתי- המים זה המקום הבטוח שלי. שיתפתי את ניר הוא אמר תתקשרי, עכשיו. אחרי המפגש עם טל ואילן היה ברור לנו שאנחנו הולכים ללדת בגהרה דולה הרגשתי בטוחה.
|
|
המשך...
|
|
בתוך רחם ו/או כל שנבקש מתממש
7 שבועות אחרי הלידה, ועדיין בכל פעם שאני נשאלת על הלידה, העינים שלי
נוצצות מהתרגשות ואני מספרת את מלוא הסיפור (למי שמוכן להקשיב) מבלי להחסיר
אף פרט.
תגים:
|
|
המשך...
|
|
לפני שנתיים אחותי
ילדה תינוקת במרכז
ללידה טבעית בבי"ח לניאדו. כשבאתי לבקר אותה כשעתיים לאחר הלידה, הגעתי
לחדר
פרטי ושקט וראיתי את אחותי נינוחה ושלווה. התחלתי לשאול את עצמי שאלות
והתפעלתי
מאד מכך שאחותי נראית כך והיא רק שעתיים אחרי לידה.
תגים:
|
|
המשך...
|
|
וואוו !! ילדתי ! ילדתי ! כן, אחרי ניתוח קיסרי ילדתי ! בניגוד לכל אנשי
ה"עדר" המצוי שהבליחו לעברי: "טוב אחרי קיסרי אחד, בודאי יהיה קיסרי
נוסף"...
|
|
המשך...
|
| |
|
ההיסטוריה הלידתית שלי היא שלפני 4 שנים ילדתי בניתוח קיסרי
אלקטיבי -בת בריאה במשקל 4300
הרופאים אז- בבי"ח קפלן - הלחיצו אותי ואמרו שהיא גדולה
מידי ויכולה להתקע בתעלת הלידה ואז יהיה מסוכן לנתח באמצע הלידה ולכן המליצו לי פה אחד ללכת על ניתוח (הערכת
המשקל הייתה 4500-4600).
מיותר לציין כי
ההחלמה הנפשית והפיזית הייתה לי מאד קשה וארוכה יחסית (משהו כמו 4 חודשים עד
שחזרתי לעצמי), והפעם אמרתי - לא עוד קיסרי, אך לדאבוני הארכת המשקל הצביעה על כך
שגם הפעם מדובר בעובר גדול - מעל 4 קילו- ורוב הסיכויים שגם הפעם אלד בניתוח.
מבולבלת ואובדת עצות , החלטתי לחפש באינטרנט
איזשהו מידע שיאפשר לי ללדת בלידה רגילה ולא בניתוח קיסרי וכך הגעתי אל אילן - דרך האינטרנט, ולאחר שקראתי את סיפורי
הלידה המרגשים באתר החלטתי להתקשר ולנסות את מזלי. עוד באותו יום (היה זה יום שישי) נפגשתי עם אילן בהיותי בסוף שבוע 36 וכבר אז הרגשתי שיש לי על מי לסמוך, הוא לא ראה
שום סיבה מדוע איני יכולה ללדת תינוקות במשקלים מעל 4 קילו הרי "אני לא אישה קטנה ולא נמוכה" , הייתה
לי תחושה טובה, הוא לא הבטיח לי במאת האחוזים לידה רגילה אבל כן הבטיח לי שייעשה
את כל המאמצים שאכן זה יקרה ורק חס וחלילה אם יהיה צורך בהול - לא יהיה מנוס
מניתוח קיסרי. האמירה הזו נסכה בי ביטחון נוסף - שאני מסוגלת ללדת בלידה וגינלית -
הרי העובר נוצר בתוכי אז מדוע שלא יותאם למידותיי?
|
|
המשך...
|
|
מתי תלדי? זה השאלה הראשונה ששאלו אותי
מה זה חשוב מתי ?חשוב איך ,חשוב איפה, חשוב מי יהיה שם לתמוך בי חשבתי לעצמי
הייתי קמה בלילה מבועתת מהרעיון שאצטרך לחוות רגעים אנטימים שכאלו בחברת זרים במקום זר עם סדינים של בית חולים וקירות קרים.
ובכל זאת, מה לידה ראשונה בבית לבד? אין סיכוי. מה עם רופא?
|
|
המשך...
|
|
חוויה מתקנת, כך קראנו
לזה, למה שייחלנו לעצמנו ללידה השנייה ממנה פחדנו כל כך.
|
|
המשך...
|
|
עבורי
עם הלידה של כל אחד משלושת ילדי אני מקבלת את ההזדמנות המדהימה להיוולד מחדש,
להתחבר לעוצמת הבריאה לגדול ולצמוח. עברתי 3 לידות כל אחת אחרת וכל אחת מסמנת
תחילתה של תקופה.
|
|
המשך...
|
|
|
כשחשבנו על לידה, היה לנו ברור שזה יהיה בבית חולים, עם אפידורל (מבחינת
הדס, אפילו בהרדמה מלאה). כאשר זוג חברים ספרו לנו על כוונתם ללדת בבית,
התגובה הראשונית שלנו הייתה "זה לא מסוכן? פעם ילדו בבית והרבה תינוקות
מתו". עם הזמן, ככל שביררנו יותר על לידה טבעית בכלל ולידת בית בפרט,
הגענו למסקנה שלא רק שלידת בית אינה מסוכנת יותר מלידה בבית חולים, אלא
שזאת הדרך העדיפה.
|
|
המשך...
|
|
החופשה שנדחתה עד לרגע האחרון או איך ליעם שחה אל תוך העולם
השבוע ה- 39, והחתולה שלנו בנופה בצירי לידה. עם הצירים הראשונים שלה,
המים שלי ירדו. זה היה מאוחר בלילה, וההתרגשות היתה גדולה, ציפינו להמון
חתלתולים ואח קטן לשיראל....
|
|
המשך...
|
|
|
אף פעם לא הבנתי נשים שמיד אחרי הלידה אומרות
"היה מדהים"... לי תמיד (בשתי הלידות הקודמות) לקח כמה חודשים להתפעל
מהלידות שלי, רק אחרי ששכחתי את הכאבים.. את התחושה של להרגיש חולה בבית
חולים למרות שאת בריאה כמו שור.. את הכפכפים במקלחת... אבל הפעם אני
מרגישה שאפשר לקנא (סליחה..) בי !
היום זה 3 שבועות אחרי ואני עדיין מתרפקת על
כל רגע נפלא של הלידה, וכשאני מסתכלת על טל אני מרגישה שהענקנו גם לו מתנה
גדולה להוולד באווירה כ"כ נעימה, רגועה, תומכת ומכבדת, שהוא מיד זכה במגע
אוהב ומלא חמלה, ולא רק מהוריו אלא גם מאילן שעזר לו לצאת, "משה" אותו
מהמיים, והניח אותו עלי, ומטלי שהלבישה אותו בבגדיו הראשונים בעדינות,
אהבה ורוך.
|
|
המשך...
|
|
|
It was 9:30 pm and my waters had broken about 15 hours previously, when
the first contraction hit. We got out our bottle of Beyerskloof
Pinotage bought for the birth and sipped away on good wine while I sat
on my physio ball, breathing and timing the contractions at 15 minutes
apart! I managed to lie down and rest in my bed, with Adi )my husband)
timing the contractions while I slept for an hour.
|
|
המשך...
|
|
בית- זה השם שעולה בראשי, כשאני חושבת על אילן וטל.
תגים:
אילן הלוי,
דר אילן הלוי,
לידה,
לידה בבית,
לידה ביתית,
לידה במים,
לידה טבעית,
לידה טיבעית,
לידת בית,
סיפור לידה,
סיפורי לידה,
|
|
המשך...
|
|
צירים ראשונים היו בדיוק שבועיים לפני,
ב- 22.12.07 . שעתיים צירים כל 7-8 דקות בערך. ואז הם עברו. זה היה יום שבת. חזרה
גנרלית. אמא באה ודודות, הביאו אוכל, בילו איתנו, ראינו שהצירים לא חוזרים. ואז
התחלתי לחכות לך.
|
|
המשך...
|
|
|
ההחלטה הראשונה שהחלטתי לגבי הלידה הצפויה הייתה שאני רוצה שחברתי קרן
תלווה אותי בתור דולה. ידעתי שאני לא רוצה ללדת בבית חולים אבל ידעתי גם
שבועז מתנגד ללידת בית. כאשר שמעתי על הצימר של אילן החלטתי מיד שאני
חייבת לבדוק את האפשרות ללדת בקדימה. אני ובועז באנו ונפגשנו עם אילן וטלי
(הייתי אז 3 חודשים לפני הלידה) ומיד בסוף הפגישה היה לנו ברור שזה המקום
שבו אנחנו רוצים ללדת.
|
|
המשך...
|
|
| << התחלה < קודם 1 2 הבא > סוף >>
| | תוצאות 1 - 20 מתוך 23 |
|