|
חדשות ועדכונים |
|
|
|
במרכז ג'הארה® דולה ניתנת האפשרות לביצוע לידת טבעית במים עם ליווי רופא נשים מומחה מיילד
ודולה, תוך שילוב עבודת הכנה בבריכה ומחוצה לה להקלת הכאב ולזירוז הלידה,
וכן אפשרות ללידה במים בבריכת לידה ייעודית.
מהי לידת מים?
לידה על שלביה השונים המתנהלת במים, הינה לידה טבעית, בה, המים מהווים גורם משכך כאב טבעי,גורם המזרז את הלידה ובעל יתרונות לילוד :
א. סוף שלב לטנטי ושלב ראשון פעיל של הלידה- השלב מפתיחה של 3-4 ס'מ בנוכחות צירים סדירים תכופים(כל 4 דקות לערך – מוגדר תחילת שלב פעיל).
שהייה משלב זה ואילך בבריכת הצירים (בריכה טיפולית גדולה יחסית) מאפשרת עמידה ותנועה בלתי מוגבלת במים חמימים, בתמיכה של הידרותרפיסטית בעלת הכשרה של דולה, מסייעת בשיכוך פעיל של כאבי הצירים וחשוב מכך, מקדמת ומקצרת (עד כ 40% ) ממשך השלב הראשון של הלידה ביולדת בלידה ראשונה (חשוב לציין ששהייה במים חמימים, 35 מעלות, עם טיפול מתאים, יכול לסייע גם בשלב לטנטי – הן מבחינת ההתמודדות עם הכאב ולהאצת תהליך הלידה).
ב. שלב שני של הלידה (מפתיחה גמורה ועד ליציאת התינוק) שהייה במים בבריכת לידה ייעודית למטרה זו:
- בריכת לידה בה המים טריים, מסוננים ומחוממים בטמפ' קבועה של כ 35 מעלות.
- דפנות קשיחים המאפשרים תמיכה.
- מידות המאפשרות גישה נוחה של הצוות התומך והמיילד אל היולדת.
- בעלת עומק המבטיח שלאורך כל שלבי הלידה ,אגן היולדת יהיה שקוע במים, כך שהתינוק נולד מתחת למים ללא חשש ליציאת הראש מחוץ למים והכנסתו בלי משים, חזרה למים (דבר העלול לגרום לנזק לתינוק), מבלי להגביל את תנועתיות היולדת ותנוחת הלידה.
השהייה במים בשני השלבים המוזכרים, גורמת לריכוך טבעי של רקמת הפרינאום ומפחיתה סיכון לקרעים במהלך הלידה.
יציאת התינוק לסביבה מיימית חמימה, הדומה לסביבה התוך רחמית, מפחיתה את הסטרס לתינוק בשניות שלאחר הלידה, מפחיתה את הסיכון לשאיפת מקוניום והפרשות אחרות (התינוק אינו מתחיל לנשום עד הוצאתו מן המים).
לסיכום, השהייה במים לאורך הצירים והלידה (לידה טבעית פעילה), הינה בעלת יתרונות מוכחים לאם ולתינוק.
החשש מזיהומים, שבעבר מנע המלצה מפורשת של משרד הבריאות בנוגע ללידה במים, הוסר בעקבות מחקרים שנערכו בעולם, אשר לא הוכיחו קשר שכזה.
מסמך עמדה של משרד הבריאות מיוני 2007, מאפשר לקבל לידות מים בבתי החולים ובלבד שיהיה הציוד והצוות המוכשר לכך.
הפיזיולוגיה של הלידה מתחת למים
הסביבה התוך רחמית הינה סביבה מימית. ריאות העובר מלאות נוזל ואספקת החמצן מגיעה דרך הדם הזורם בחבל הטבור, המוביל דם מהעובר אל השלייה וחזרה.
בשלייה מתבצע חילוף הגזים בין מערכת הדם האימהית לזו העוברית, כך שהשלייה מתפקדת כיחידת הנשימה של העובר.
בשלבי הלידה עצמה , מצב זה אינו משתנה, עד ליציאה הפיזית של ראש התינוק לאוויר העולם. המגע עם האוויר מעורר את רפלקס השאיפה של אוויר לתוך ריאות העובר. כניסת אוויר לבועיות הריאה מתרחשת במקביל לספיגה מהירה של הנוזלים לרקמות ולכלי הדם שבריאות, ומאפשרת נשימות ראשונות עצמוניות של התינוק, ותחילת תפקוד הריאות כאיבר נשימה פעיל. כעבור מספר דקות מן הלידה פוסקת זרימת הדם בחבל הטבור, והתינוק נסמך על נשימתו העצמאית.
בלידה המתרחשת מתחת למים, יציאת התינוק נדחית במספר שניות (כ10-20 שניות), כך שלמעשה, ריאות התינוק עדין מלאות נוזלים, התינוק אינו שואף לריאותיו וכך פוחת הסיכון (הקיים בלידה רגילה) לשאיפת מקוניום והפרשות סמוכות אחרות.
בבריכת לידה הפרשות אלו נמהלות במי הבריכה בכל מקרה, והלידה נצפית כנקייה יותר.
התינוק בשהותו מתחת למים, ממשיך לקבל אספקת חמצן דרך חבל הטבור, עד להוצאתו מהמים כעבור מספר שניות. מרגע זה ואילך, התהליך דומה למתרחש בלידה רגילה מחוץ למים.
|
|